פסק-דין בתיק ב"ל 5475-06

פתיח ותשתית עובדתית

1.         עניינו של תיק זה בטענת התובע כי ליקוי השמיעה ממנו הוא סובל הינו תוצאה של פגיעה בעבודה.

            יצוין כבר כעת כי תביעת התובע לנתבע הוגשה ביום 31.3.05, כך שהינה מתבררת לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק) טרם כניסתו לתוקף של סעיף 84 א'.

2.         ביום 7.4.10, ולאחר שמיעת ראיות, ניתנה החלטתנו כי התובע לא עמד בנטל להוכיח את התנאים למחלת מקצוע, ועם זאת הוכחה תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה, המצדיקה להעביר את עניינו למומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי.

3.         בהתאם, מונה ביום 13.10.10 ד"ר משה אנגלנדר כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין, על סמך העובדות כדלקמן:

א.         התובע, יליד שנת 1958, הינו אזרח עובד צה"ל העובד כחרט במחלקת עיבוד שבבי. בין השנים 1981 - 2001 עבד בבסיס צה"ל בבית דגון, והחל משנת 2001 הינו עובד בבסיס מש"א 7000 בתל השומר.

ב.         התובע העיד כי יום עבודה שלו נמשך 8.5 שעות, חמישה ימים בשבוע, ופעם בשבוע הינו עובד שעות נוספות (כ - 12 שעות ביום). כן הינו עובד, כמעט באופן קבוע, גם בימי שישי.

ג.          התובע העיד כי לאורך כל יום העבודה הינו חשוף לרעש חזק של מחרטות CNC עליהן הינו עובד, כמו גם לרעש מכונות נוספות הנמצאות סביבו - כרסמות, מלגזות, "קלארקים", מכות פטיש ועוד. בנוסף, מדי יום משך כשעתיים - שעתיים וחצי הינו מנקה את המכונה באמצעות לחץ אוויר הגורם ל"רעש עצום".

ד.         בהתחשב במדידות הרעש שהוגשו, לא שוכנענו כי התובע עבד ברעש מזיק העולה על 85 דציבל משך 8 שעות עבודה ביום, כנדרש לצורך הוכחתה של מחלת מקצוע. עם זאת, שוכנענו כי התובע עבד משך כל שעות עבודתו ברעש שנע סביב 81-82 דציבל, כאשר במהלך היום נחשף מעת לעת גם לרעש חזק יותר שמגיע לכדי רעש "מזיק". על סמך הנתונים החלקיים שהוצגו לנו, אין אפשרות לקבוע באופן מדויק את פרקי הזמן בהם נחשף לרעש "מזיק" כאמור. 

4.         חוות דעתו של המומחה, מיום 25.7.11, הייתה כדלקמן:

"חשיפה לרעש משתנה במהלך יום עבודה רציף לאורך עשרות שנים כפי שמתלונן התובע, בסבירות גבוהה תפגע באוזן הפנימית במכניזם של מיקרוטראומה עם נזק לאוזן הפנימית ועשויה בהחלט לגרום לו לנזק שמיעתי ולטנטון וזאת כמובן בתנאי שיש בדיקות שמיעה מתאימות.

עמדו בפני בדיקות שמיעה של התובע משנים 2004 ו - 2005 והרישומים הגרפיים בשתי הבדיקות מתאימות בהחלט לליקוי שמיעה מושרה רעש... יחד עם זאת, קיים רישום בתיקו של התובע מתאריך 4.1.1998 ובו ברשימת המחלות מהן סובל התובע רשום גם כי ישנה בירידה בשמיעה...

לסיכום, מר אשטמקר נחשף לרעש במהלך שנות עבודתו כחרט והוא ממשיך בעבודה זו עד היום ועדיין נמשכת החשיפה לרעש. בדיקות השמיעה אכן מתאימות לחשיפה לרעש כתוצאה של מיקרוטראומה של האוזן הפנימית, יחד עם זאת, אני סבור כי ליקוי שמיעה זה היה קיים כבר קודם לתחילת עבודתו כאזרח עובד צה"ל ולפיכך אין מקום להמליץ על מתן אחוזי נכות אלא אם כן ימציא התובע בדיקות שמיעה קודמות לשנת 2001".

5.         למומחה הופנתה שאלת הבהרה, במסגרתה הוסבה תשומת ליבו לכך שהתובע החל עבודתו כאזרח עובד צה"ל בתפקיד חרט במחלקת עיבוד שבבי עוד בשנת 1981 ולא בשנת 2001. לאור זאת, הבהיר ד"ר אנגלנדר - בתשובתו מיום 28.9.11 - כי " במידה והתובע התחיל את עבודתו בשנת 1981 ובמהלך כל התקופה היה חשוף לרעשים כמתואר בחוות הדעת אזי אני חוזר בי מהמלצתי הקודמת ונראה כי אכן נגרם לו נזק בשל החשיפה לרעש במהלך כל השנים...". המומחה המליץ, לאור זאת, להקנות לתובע אחוזי נכות בגין ליקוי שמיעה וטנטון.

6.         הנתבע ביקש להפנות למומחה שאלות הבהרה נוספות, אך בקשתו נדחתה (החלטה מיום 28.12.11).

הכרעה

7.         כאמור לעיל, תביעתו של התובע הוגשה על פי הדין שקדם לחקיקתו של סעיף 84 א' לחוק, במסגרתו ניתן היה להכיר בליקוי שמיעה גם בהתבסס על עילת המיקרוטראומה (עב"ל 1188/02 שי שטיינבלט - המוסד לביטוח לאומי, מיום 4.3.04). כפי שהבהיר בית הדין הארצי, בעב"ל 53/08 לאוניד ברלכיס  - המוסד לביטוח לאומי, מיום 2.10.08 (להלן - עניין ברלכיס):

            "עד לתיקון מספר 79 לחוק הביטוח הלאומי ליקוי שמיעה הוכר כתאונה בעבודה הן משמדובר היה באירוע תאונתי; הן כמחלת מקצוע; והן על פי תורת המיקרוטראומה...

עם פיתוח תורת המיקרוטראומה הוגשו תביעות למוסד לביטוח לאומי ולבתי הדין לעבודה, להכיר בליקוי שמיעה על פי תורה זו. זאת, למשל כאשר לא התקיים התנאי של קיום רעש ממוצע של לא פחות מ - 85 דציבל ולא התקיימה תאונה פתאומית. ליקוי שמיעה הוכר כפגיעה בעבודה מכוח תורת המיקרוטראומה שעה שהמבוטח היה חשוף לרעש בעבודתו וכאשר "החשיפות העיתיות לרעש" גרמו, כל אחת ואחת, לנזקים זעירים לשמיעה שברבות הימים הצטברו כדי ליקוי שמיעה שמחשיפה לרעש....